שום דבר לא מחייב לבחור שתים־עשרה צלחות זהות. לשולחן שהורכב כלי אחר כלי יש יותר אופי, בתנאי ששומרים על חוט מקשר.
להתחיל מכלי אחד בולט. מגש גדול או קערת סלט קובעים את הטון. כל השאר מסתדר סביבם.
לצמצם את הפלטה. שני צבעים וחומר גולמי אחד מספיקים: למשל כחול, לבן מנוקד וסטונוור כהה.
לשחק עם גדלים. קערות בשלושה קטרים, צלחות עמוקות ושטוחות: מגוון הצורות נותן לשולחן את הקצב שלו.
להשאיר אוויר. כלים בעבודת יד צריכים מקום כדי שיראו אותם. מפה חלקה, מעט חפצים, והקרמיקה עושה את השאר.
מתלבטים בין כמה כלים? הוסיפו אותם לסל ושלחו את הבקשה, עם השאלות שלכם בהערה.
